הקדמה
 
הביואורגונומי היא טכניקה לחישת גלי האנרגיה הנושאים מידע מדויק על גוף האדם, שבעזרתה ניתן לטפל בגוף, ברגש ובנפש. הבסיס לטיפול בשיטת הביואורגונומי הוא ההבנה כי רוב הבעיות שאנו חווים (פיזיות או נפשיות") נוצרות בגופים האנרגטיים המקיפים אותנו, ומשם מחלחלות אל הגוף הפיזי ומתבטאות כמחלות פיזיות או כבעיות נפשיות. יתרונה הגדול של הטכניקה בא לידי ביטוי בכך שמאפשרת למשתמש בה לאתר, לזהות ולאבחן את הגלים האנרגטיים המפעילים את מערכות החיים ולטפל בחסימות הקיימות בהם. בגלים אלה, הנמצאים בגוף ומסביבו, באטמוספירה וביקום כולו, ניתן לחוש בטכניקת עפעוף העיניים. האנרגיה קיימת בגוף האדם ונמצאת בכל הרמות – החל מהגוף הפיזי ומערכות הגוף ועד לרמת התא הבודד. אנרגיה זו אמורה להיות מאוזנת וזורמת. למרות זאת, אצל רובינו קיימות בעיות משני סוגים בזרימת האנרגיה:

• חוסר אנרגיה- איבר או איזור בגוף אשר נמצא בו חוסר אנרגיה באופן חלקי או מלא
• עודף אנרגיה- אנרגיה תקועה באיבר או באיזור מסוים בגוף, אינה זורמת וגורמת לחסימה.

 
שיטת הטיפול הביואורגונומית משקמת את הגוף האנרגטי, אשר בתורו עוזר בשיקום הגוף הפיזי. הטיפול בשיטת הביואורגונומי נעשה בשורש הבעיה, ולא רק בסימפטומים הנלווים אליה. באופן זה, ניתן לשחרר מכאובים ודפוסי מחשבה שליליים הסוגרים אותנו במשך שנים ומעכבים את חיינו ואת התפתחותינו. 
  
ניתן להיעזר בטכניקת הביואורגונומי לפיתרון מגוון אינסופי של בעיות, פיזיולוגיות ונפשיות. באבחון מקצועי ניתן למצוא את נקודת המקור הראשונית לחוסר האיזון: הנקודה בה נוצרה הטראומה וממנה קיבל הגוף בפעם הראשונה את הקוד לפעול בחוסר איזון. כל אירוע שאנו חווים (חיובי או שלילי) משאיר את חותמו בגופינו. כל מצוקה רגשית חזקה שחשנו, בהלה, מתח חזק או כאב, עשויים באופן מיידי או עם השנים ליצור חסימות אנרגטיות, המשפיעות בסופו של דבר על רבדים רבים בחיינו.
 
הטיפול נעשה באמצעות אנרגיית החיים הטבעית הקיימת אצל המטופל ללא עזרים נוספים. הוא מתקיים בישיבה נינוחה ובלבוש מלא, בדרך שאינה פולשנית. הטיפול בטוח לחלוטין, ואינו כולל אי  נעימיות כלשהן. 
 
מערכת התנועה, השלד והשרירים   

מערכת התנועה מורכבת מן החלקים הבאים:
עצמות השלד, מח העצמות, מפרקים, רצועות, שרירים, גידין וסחוסים.
על מערכת התנועה שולטת מערכת העצבים המרכזית, המוגדרת בתור רקמת עצב הנמצאת במוחות ובחוט השדרה, ואמונה על המחשבה, על התנועות, על המודעות ועל התחושות.
 
המחלות באיברים מתבטאות באופנים הבאים:

1. בשלב הפעיל של הטראומה יש כיוב רקמות ואובדן של תאים. בסוף שלב זה יכולים להופיע סדק או שבר בעצם
2. בחלק הראשון של שלב ריפוי הטראומה מתקיים תהליך שיקום הכולל גידול יתר של תאים.
3. בחלק השני של שלב ריפוי הטראומה המח שולח אל האיבר או אל הגידול וירוסים, חיידקים ופטריות כדי לפרק את גידול היתר של התאים. זהו שלב הופעת הכאבים. הכאב המופיע בזמן הריפוי נועד להכריח את האדם לנוח ולהחלים.

 
 
 
עצמות בביולוגיה

בביולוגיה עצמות הן מה שנשאר בגופינו אחרי המוות. הפגיעה בהן מתבטאת באיבוד סידם בעצמות בשל ירידה בערך העצמי כתוצאה מירידה בעוצמה.  העוצמה היא עצמאות ומכאן – עצם. העצמאות, הכח והעוצמה נפגעים ככל שמתבגרים ומאבדים את האוטונומיה והערך העצמי נחלש בהתאם. יש אנשים מבוגרים שקשה להם להשלים עם אובדן הכח והם מתקשים לקבל את המציאות החדשה. עצם העמידה שלנו מאפשרת כח ועוזרת לשרירים להתנגד.
 
הקונפליקטים העיקריים של העצמות

1. ירידה בערך עצמי
2. דימוי עצמי נמוך
3. חוסר כח, חוסר בעוצמה
4. חוסר יכולת להילחם או להגן על קן המשפחה
5. תחושה רעה, חוסר יכולת להרים את המוראל
6. תחושה של דחיה בידי אחרים
7. תחושה שאחרים לועגים
8. תחושה של נידוי

 
לכל עצם קונפליקט חוסר הערכה הספציפי לה

התגובה לקונפליקט של העצם תהיה שונה בין אדם לאדם. היא תהיה תלויה ברמת הלחץ שאדם חווה בקונפליקט איתו הוא מתמודד. בחיי החברה נוהג הפרט להשוות עצמו לאחרים. השוואה כזו גורמת לחוסר הערכה עצמית. לכל עצם תפקוד משלה, והיא משקפת חוסר הערכה הקשור לתפקוד זה.
 
פגיעה בעצמות ובמפרקים לעומת פגיעה בלימפה, שרירים, כלי דם וגידים

כל האיברים נפגעים מקונפליקטים של ירידת ערך עצמי. ההבדל הוא:
א. פגיעה מקומית בעצם או במפרק נגרמת כתוצאה מקונפליקט ספציפי.
ב. פגיעה בשרירים, בכלי דם, בגידים, ברצועות או ברקמות חיבור נגרמת כתוצאה מאותו סוג של קונפליקט הסמוכה להן, עם כי בעוצמה נמוכה יותר.
מטרה ביולוגית בקונפליקטים של ירידת ערך עצמי המתבטאים בעצמות הגוף היא ליצור עצם חזקה או לחזק את הגוף באמצעות הסידן המופרש מהעצם כדי שיתאפשר להתמודד עם נושאי התחושה בזמן הקונפליקט.
המחלות שלנו הן ביטוי של הקונפליקטים היומיומיים, שאנו חווים בתת המודע ובמהות שלנו. קונפליקטים שלנו מושפעים גם משושלת האורך שלנו:
אבא ואמא ועצי המשפחה שלהם, אבא ואמא של המשלים האנרגטי ועצי המשפחה שלהם, הגלגולים של המטופל, אבא שלו, אמא שלו, המשלים שלו ועץ המשפחה שלהם.
 
התפתחות המחלה

הקונפליקטים שלנו הם מצבי רגש הנחווים ככאב בגוף. כשאנחנו מאפשרים למוח לעשות את החיבור בין הסיבות למחלה לבין מצב הרגש הכאב נעלם ומתאפשר ריפוי. יש חשיבות רבה לכך שהמטופל ידבר על הרגש שלו, ויחווה שוב את הסיטואציה ממקום בטוח ובהבנה חדשה ויקשר בין מה שקדם למחלה לבין הופעתה. הזיכרון של הטראומה שחווינו בעבר אינו אוביקטיבי וניתן לשנותו ע"י היזכרות מחודשת, חוויה מחודש והענקת משמעות חדשה.
קונפליקט יכול להביא לטראומה ביולוגית הישרדותית המסכנת ובמידה מסוימת אף את הקיום. הטראומה מוטבעת בתור צלקת במוח שניתן לראותה בצילום C.T  . בתהליך פתרון הקונפליקט המח שולח אות ריפוי לצלקת. היא מתמלאת בלוחצים הלוחצים על המח ויוצרים תופעות קשות. הדבר דומה למצב שמקבלים כוויה, והמוח שולח מיידית נוזלים לריפוי הכוויה, וכך נוצרת שלפוחית. מיקום הצלקת במח יקבע איזה איבר ייפגע, היות שאיברי הגוף התפתחו משלוש השכבות העובריות, (שכבות הנבט ) של המוח.
 
דוגמא לטיפול ביואורגונומי בדלקת מפרקים שגרונית ((Rheumatoid Arthritis

הטיפול הביואורגונומי התבצע בגורמים השונים לחוסר הערכה עצמית:

1. באנשים השונים המעורבים בחייו של האדם והוא משווה עצמו אליהם.
2. ברקמת הסחוסים
3. בנוזל הסחוסים
4. בקופסית המפרק
5. בקרום הסינובי
6. בשכבת העור העוטפת את העצם
7. בעצם
8. במח העצם   
9. בתאי דם לבנים
10. במערכת העצבים הסימפתטית (שימוש בקוד המונע הפעלתה)
11. במערכת העצבים הפרהסימפתטית (שימוש בקוד המפעיל אותה)
12. בתוספת מיאלין
13. בחוליות T-11 ו- S-2  ובנקודות הפתיחה ובפחדים שלהן.
14. במרידיאן הכבד
15. במרידיאן כיס המרה
16. במרידיאן הקיבה
17. במרידיאן המעי הדק
18. במרידיאן המעי הגס
19. במרידיאן הלב
20. בצ'אקרת הבסיס
21. בצ'אקרת הלב
22. טיפול בפחדים: בפחד המלווה בביקורת עמוקה כנגד סמכות, בפחד להיות סמכות עצמית, בפחד מפני התחושה כי החיים המכבידים, בפחד להאמין כי החיים טובים
23. באנשים בעץ המשפחה של המטופל המשפיעים עליו
24. בצלקת במוח (בו נרשמים הקונפליקט או הטראומה)
25. בבצקת סביב הצלקת ובנקזים (הבצקת תופיע רק בשלב הריפוי של הקונפליקט

 
סיכום
הטיפול הביואורגונומי במחלות מערכת התנועה טיפול הביואורגונומי במחלות מערכת התנועה הוא ללא תופעות לוואי ואינו מלווה בכאבים כמו בטיפולי מגע. מאידך גיסא, הוא מעמיק מאוד ועוסק בפחדים, בטראומות ובקונפליקטים המסתתרים מאחורי המחלות.