בזמן שאיפה הסרעפת מתכווצת ויורדת למטה (פחות קמורה), ולכן גדל נפח בית החזה, הריאות יורדות כלפי מטה והנפח שלהן גדל ואז נכנס אוויר לריאות.
בזמן נשיפה הסרעפת נרפית ועולה בחזרה למעלה, קטן נפח בית החזה, קטן נפח הריאות והאוויר יוצא.
השרירים הבין צלעיים עוזרים לתהליך הנשימה: בזמן שאיפה השרירים הבין צלעיים החיצונים מתכווצים, הם מרימים את הצלעות ומגדילים את נפח בית החזה.
בזמן נשיפה השרירים הבין צלעיים הפנימיים מתכווצים, הם מורידים את הצלעות ומקטינים את נפח בית החזה.
מהות הריאות והכליות על פי הרפואה הסינית
הריאות הן האיבר הגבוה בגוף, והן אחראיות על פיזור הצ'י (הצ'י הוא הכוח המאפשר את החיים) ושל נוזלים מהמחמם העליון (איבר הריאות - אשר בו מתבצע פיזור והורדה של נוזלים טהורים) לכל הגוף. הכליות הן האיבר התחתון בגוף האחראיות על אידוי הנוזלים מהמחמם התחתון (איבר הכליות-שלפוחית השתן מתבצע תהליכי הפרדה והפרשה) כלפי מעלה.
הגורמים לכלל המחלות הפוגעות במערכת הנשימה
מחולל מחלה חיצונית
מכיוון שהריאות שולטות בעור ונפתחות לאף, הן האיבר הפגיע
יותר להתקפות של מחוללי מחלה חיצוניים.
חולשת ריאות
בעקבות מחלת ריאות, נטייה לנשימה שטחית ומבנה גופי של כתפיים מכונסות פנימה העלול לגרום ללחץ ממושך על הריאות או לחילופין למחלה ממושכת.
חולשת כליות
פגיעה בכליות עלולה להשפיע לרעה על תהליך הנשימה.
חולשת טחול (תזונה לא נאותה)
מכיוון שהריאות והטחול הן חלק מאותו ערוץ אנרגיה ושוררים ביניהם
יחסי אם ובן, ישנו קשר הדוק של שני איברים אלו מבחינת השפעה
מיטיבה של תזונה בריאה המשפיעה לטוב על הנשימה. מאידך גיסא,
תזונה לא איכותית תפגע בבנייה וייצור של הצ'י אשר יחליש את
הריאות. בנוסף לכך תזונה הגורמת לייצור לחות או טחול חלש תשפיע
על הנשימה.
תקיעות בזרימת אנרגיית הכבד.
לחץ ומתח רגשי העלולים לפגוע בתהליך הנשימה.
רגשות
הריאות מושפעות מדאגה ועצב ועודף ברגשות אלו עלולים לפגוע בתפקוד תקין שלהן.
הצטננות, שפעת, שיעול
הצטננות היא מחלה אשר נגרמת על ידיד וירוס הפוגע בדרכי הנשימה העליונות (אף, גרון, קנה הנשימה). הסימפטומים של ההצטננות באים לידי ביטוי בנזלת, גודש באף, כאבי גרון, שיעול, התעטשות, ליחה, כאב ראש ועייפות.
השפעת היא מחלה הנגרמת על ידי וירוס הפוגע בדרכי הנשימה. הסימפטומים של השפעת הם בתחילתם דומים לאלו שבהצטננות אבל בצורה מוגברת, בנוסף תהיה עליה בחום הגוף, כאבים בחזה, כאבי שרירים, צמרמורות, עייפות, חולשה, תשישות, סחרחורות, קוצר נשימה וחוסר שקט.
השיעול מסייע לגופנו לנקות ולהוציא הפרשות.
סינדרומים
מבחינים בין מצבי חוסר למצבי עודף. מצבי חוסר מתאפיינים בכך שלריאות אין כח להוריד ולפזר את הצ'י והנוזלים. כתוצאה מכך השיעול ילווה בליחה מימית, כי תפקיד הריאות בהורדה ופיזור נוזלים אינו תקין.
הטיפול בטווינא יתמקד בגב העליון, בית החזה והגב המרכזי תוך שימוש בטכניקות מניעות ומחזקות כדי לחזק את תפקיד הריאות והטחול. במצבי עודף יתאפיינו בחשיפה למחולל מחלה חיצונית, רוח וקור. הסימפטומים במקרה כזה ילוו בצמרמורת, קושי לנשום המלווה בשיעול וליחה שקופה, נזלת שקופה ולבנה או אף סתום, כאבים בכל הגוף ורתיעה מקור ורוח. הטיפול בטווינא יתמקד באזור העורף והגב העליון.
טיפול טווינא לכלל המחלות במערכת הנשימה
הטיפול בטווינא למחלות במערכת הנשימה יעיל לפתיחה של בית החזה, להזרמת צ'י, לפיזור ליחה ועידוד כיח. כמו כן בטיפול מחזקים את ערוצי הכליות, הטחול והכבד על ידי התמקדות על ערוצי האנרגיה המחזקות את האיבר החלש.
כמו כן מסלקים את מחולל המחלה החיצוני על ידי התמקדות בגב העליון ובעורף. מומלץ להוסיף שימוש בכוסות רוח לטיפול בדיקור. בנוסף, רצוי להוסיף פורמולות של צמחי מרפא ולשנות את התזונה..
המטופל שוכב על הגב ומבצעים את הטכניקות הבאות:
שפשוף על הבטן, לחיצה עם כף היד על החזה. פתיחת בית החזה באמצעות לחיצה עם שתי הידיים על שתי הכתפיים. לישה על אורך שריר החזה הגדול ולאורך ערוץ האנרגיה החוצה את הגוף הקדמי, גלגול על שריר החזה הגדול, שפשוף וקרצוף לאורך עצם החזה, ניגוב עם שתי כפות הידיים מעצם החזה לצדדים.
דחיפה עם כף היד לאורך ערוץ האנרגיה החוצה את הגוף הקדמי ממרכז בית החזה עד הגרון. וכן לחיצה של האגודל תוך כדי התמיכה של האצבעות באגודל לאורך הערוץ, ועל נקודות מתאימות בערוץ הריאות הקיבה והכליות שבחזה. כמו כן ניתן להשתמש בטכניקה של תפיסה ולישה של האצבעות על ידי האגודל והאצבע המורה לאורך ערוץ האנרגיה של הריאות.
ניתן להוסיף טכניקות נוספות על פי שיקול דעתו של המטפל.
