מבוא

שיטת העיסוי הלימפטי היא טכניקת עיסוי עדינה המניעה את העור מתחת לרקמה שמתחתיו בתנועות קצביות ללא החלקה או לחץ. השיטה משמשת לטיפול בבצקות ממקור לימפטי. בצקות אלו נגרמות ממספר סיבות. בין השכיחות שבהן נמנים זיהומים בגפה כאשר הזיהום מותיר נזק בלתי הפיך במערכת הלימפה בגפה, וכן טיפולים כנגד סרטן לרבות ניתוחים הכוללים כריתה של קשריות לימפה, הקרנות וכימותראפיה.



האפקט הטיפולי של העיסוי הלימפטי

לטיפול הלימפטי ישנם ארבעה אפקטים המוכחים מדעית:


1. אפקט הניקוז הגדול

גירוי קצבי של כלי הלימפה הגורם להם להתכווץ בתדירות ובנפח גדולים יותר. הטיפול גורם להפחתה של הבצקת דרך כלי הלימפה וכלי הדם הורידיים באמצעות הסתה של הנוזל הלימפטי (תערובת של חלבונים ומים) מהאזור הפגוע לכיוון כלי לימפה תקינים ומתפקדים.

2. אפקט מרגיע כאב

עקרון התאוריה הוא שתחושות הכאב ותחושות מגע רגיל (מגע לא מכאיב כגון ליטוף או שפשוף) "מתחרות" ביניהן על הכניסה אל המוח דרך "שער" שממוקם בחוט השדרה). גירוי קולטנים מכניים באור, ובאמצעות כך דיכוי אותות הכאב המשודרים מהרקמה הפגועה העולים לכיוון המוח. כמו כן, פינוי חומרים מתווכי כאב מהרקמה.

3. הרגעת המערכת הסימפתטית

במהלך הטיפול הלימפטי חלה עלייה בפעילות מערכת העיכול. כמו כן, מתקבל אפקט של רגיעה ממצב שהגוף הוא צמח. במצב זה מתקבלת השפעה על:
א. מצב מגורה של מערכת העצבים הסימפתטית, המתאפיין בעווית של כלי דם. ב. לחץ דם גבוה. 
ג. שיער סמור או עור ברווז. במצב זה בלוטות השיער שבעור נמצאות בבסיס של שערות הגוף, מתנפחות לזמן קצר באופן בלתי רצוני כאשר האדם נחשף לפחד עז או נמצא בתנאי קור. עור הברווז נוצר כאשר שרירים קטנטנים נמצאים בבסיס כל שערה מתכווצים וגורמים לשיער להתכווץ.

4. אפקט מרגיע מתח בשרירי השלד 

הרגעת הטונוס (מתח שרירי) של שרירי השלד ושל השריר החלק של מערכת העיכול. כמו כן, גירוי של תנועתיות כלי הלימפה במעיים.


מהי בצקת לימפטית 

כשמערכת הלימפה אינה מתפקדת היטב מצטבר נוזל לימפטי (נוזל שקוף עתיר חלבונים) ברקמה הבין-תאית ומתחילה להיווצר נפיחות באזור. לרוב הבצקת מופיעה בכף הרגל, בשוק ובירך, אך גם בפנים, בצוואר, בבטן, בחזה ובגב. גפה בצקתית, בין אם זו זרוע או רגל מהווה בעיה בריאותית מעבר להיותה  בעיה קוסמטית ומחייבת טיפול קבוע. היא עלולה לגרום למגבלה תנועתית, לירידה בת]וד היומיומי ולפגיעה באיכות החיים. בנוסף לכך, הבצקת עלולה להוות פתח לזיהומים.


סוגי הבצקות הלימפטיות

נהוג להבדיל בין שתי קבוצות עיקריות של בצקות: אלו הנוצרות על רקע פגם מולד במערכת הלימפה ואלו המתפתחות כתוצאה מפגיעה כל שהיא במערכת.

בצקת לימפטית ראשונית - כאשר פגם מולד במערכת הלימםפה גורם לבצקת. תפועה זו נגרמת לרוב כאשר בגוף יש כלי לימפה מועטים מידיי, קשריות מעטות, קשריות לא מפותחות או כלי לימפה מורחבים מידיי.
בצקת לימפטית משנית - כאשר פגיעה כלשהי במערכת הלימםה גורמת לבצקת. במקרה זה האדם נולד עם מערכת לימפה בריאה ושלמה עד שפגיעה כלשהי גרמה לכך שהיא אינה מתפקדת כבעבר. ישנו מגוון גדול של מחלות, טיפולים או מצבים הגורמים להתהוות בצקת כזאת. לאחר ניתוחים לכריתת גידולים סרטניים אשר במהלכם הוצאו מערכות לימפה אזוריות מבית השחי, המפשעה או הצוואר, טיפול בקרינה, זיהומים חוזרים, כוויות, טראומות או ניתוחים קוסמטיים.


סוגי הטיפולים 

הטיפול האפקטיבי ביותר לבצקות הוא טיפול בעזרת ניקוז לימפטי של שרירי הירך, המפשעות, השוקיים, הקרסול וכף הרגל בצידה הגבי. ניתן להוסיף לניקוז הלימפטי מחטים סיניות לאורך ערוצי האנרגיה (המרידאנים) של הטחול והכבד. בנוסף לכך, לאחר הניקוז הלימפטי, אפשר להדביק טייפים רפואיים מסוג קינזיו טייפינג לאחר בדיקה קינזיולוגית של השרירים. 

יעילות הטיפול

במרבית המקרים של בצקות חל שיפור ניכר במצב המטופל/ת. רואים בעליל לאחר הטיפול השני שיפור משמעותי.